כשיונה היה ילד בן עשר, נלקחה משפחתו מהונגריה למחנה ריכוז בוינה. שם, הוציאו הגרמנים את משפחתו למחנה עבודה. ששת אחיו הגדולים עבדו בחפירות של שוחות לצבא הגרמני ויונה, יחד עם עשרות ילדים קטנים הוכרחו לעבוד מדי יום ולתקן את גגות הרעפים שהופגזו במלחמה. הם גוועו ברעב, נעליהם היו קרועות, בגדיהם היו מרופטים, והם עשו הכל כדי לשרוד.
אמו ואחיו הגדולים של יונה, שרדו את המלחמה, אביו נפטר ממחלה.
היום ביקר יונה אונגר בחטיבה וסיפר בפני שכבת ט' את סיפורו האישי המרתק.
"במבט לאחור" אמר יונה, "אני יכול לומר שהשנים והאירועים הקשים בשנים הללו גרמו לי להיות אדם קר ומסוגר. לא איפשרתי לעצמי להרגיש ולאהוב".
את יונה הכירו משתתפי שכבת ט' בפרוייקט "נאמני זכרון שואה" המתקיים במרכז משמעו"ת בקרית מוצקין. במהלך המפגשים נוצר קשר חם וקרוב עם יונה ועם ניצולי שואה נוספים, קשר אשר בעקבותיו נולד המפגש היום.
סיפורו של יונה אונגר, ריגש את תלמידי השכבה ששמעו ממקור ראשון סיפור השרדות יוצא דופן אשר הדגיש את כוחו ואת עוצמתו של עמנו.
לעולם לא עוד!
